סטור אנד מרקט בע"מ נ' בלפר

פסק דין

רקע

ראשיתו של ההליך שבפניי בבקשה לביצוע שטר על סך 9,958 ₪ (קרן) אשר הוגשה על ידי התובעת, סטור אנד מרקט בע"מ (להלן: "התובעת") בתאריך 18.02.09. בתאריך 28.04.09 הגיש הנתבע, מר יובל בלפר (להלן: "בלפר" או "הנתבע") התנגדות לביצוע השטר על מלוא סכום החוב.

עסקינן בשלוש המחאות, שמספריהן 10007, 10008 ו- 10009, זמן פירעונן בתאריכים 02.11.08, 02.12.08, 02.1.09, בהתאמה, וכל המחאה הינה ע"ס 3,280 ₪, ובסה"כ 9,840 ₪.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, לפיה תינתן לנתבע רשות להתגונן. הסכמה זו אושרה בהחלטתה של כבוד הרשמת (כתוארה אז) ג'. ג'בארין-כליפה מיום 26.10.2009, והתיק הועבר לדיון בפניי. ההליכים בתיק הוצל"פ שמספרו 02-13657-09-9 עוכבו בהתאם להחלטת כבוד הרשמת ג'בארין מיום 20.04.09. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה, ערוך ע"י מר מיכאל יוחנן (להלן: "מיכאל"), הבעלים של התובעת. הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

בדיון שהתקיים בפניי, נחקרו המצהירים: מטעם התובעת, העיד מיכאל, כמו כן העיד הנתבע בעצמו. בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה. התיק הובא לעיוני לצורך מתן פסק דין והכרעה במחלוקת לגופה.

טענות התובעת בתמצית

במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעם התובעת, נטען כי התובעת עוסקת במתן שירותים כספיים, זאת על פי רישיון של משרד האוצר שצורף לתצהירה. לטענתה, בתאריך 02.10.08 פנה אל התובעת מר אבי דולב (להלן: "דולב"), שהציג עצמו כבעל דירה בטבריה, וטען כי הנתבע שוכר ממנו את הדירה וביקש לנכות 4 המחאות שנמסרו לו ע"י הנתבע בגין שכירת הדירה הנ"ל. בתצהיר נמסר, כי מיכאל ביקש מדולב להציג בפניו את חוה השכירות, וכך אכן היה. לטענת מיכאל, התובעת סירבה לנכות את כל ההמחאות ונענתה באופן חלקי לדרישת דולב וניכתה רק 3 המחאות ואף החתימה את דולב כערב לפירעון ההמחאות. לשיטתה, ההמחאות הינן המחאות סחירות ועל פניהן לא נראתה בעיה כלשהי. יצוין כבר עתה, כי תיק ההוצל"פ אף נפתח כנגד דולב, בהיותו ערב להמחאות נשוא התובענה.

לטענת התובעת, טענת התרמית שמשמיע הנתבע בהתגוננות מפני התובענה, טובה היא, אך כלפי דולב ולא כלפי התובעת, הואיל וזו האחרונה הינה בבחינת צד שלישי האוחזת כשורה בהמחאות, שנמסרה בעדן תמורה, ובכך התובעת קיבלה את ההמחאות בתום לב.

התובעת טוענת, כי לאחר הפקדת ההמחאות הן חוללו מסיבת 'א.כ.מ' וחשבון מוגבל ולא מחמת הוראת ביטול.

בסיכומיה, טוענת התובעת כי הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת עילת התביעה כנגד בלפר, זאת משנסתרה גרסתו במהלך חקירתו הנגדית. נטען, כי הנתבע מודה, בפה מלא, כי ניהל מערכת יחסים רומנטית עם דולב, פתח לבקשתו של האחרון חשבונות ב- 3 בנקים שונים, נטל פנקסי שיקים והפקיד בידיו של דולב את מלאכת ניהול חייו הכלכליים ואפשר לו לנהל את החשבון כראות עיניו. בתקופה שבה ניהלו דולב ובלפר מערכת יחסים רומנטית, מסר הנתבע לדולב שיקים וזה האחרון נהג להזרים לחשבון הבנק של הנתבע מזומנים. עם סיום הקשר הרומנטי ביניהם, הופסקה העברת המזומנים והשיקים נשוא הדיון חוללו מחמת העדר כיסוי מספיק. מחקירתו של הנתבע עולה, כך נטען, כי הוא אכן נתן הרשאה לדולב לעשות שימוש בשיקים ובחשבונות הבנק, כבשלו.

נטען, כי הנתבע לא הוכיח שנמסרה הודעת ביטול של השיקים בתמיכה לביסוס טענותיו, זאת במובחן מחילול השיקים עקב אי כיסוי מספיק בחשבון, כפי שארע בפועל, וכי מעדותו של הנתבע עולה שאף לאחר שפנה לבנק, סירב הבנק לקבלו, מאחר וניהול החשבון, בפועל, בוצע מול דולב, בן זוגו לשעבר. חרף הטענה, כי הנתבע שלח מכתבי ביטול של השיקים לבנק, לא הציג הלה בפני בית המשפט ולו מכתב ביטול אחד, כאמור. אף עיון בהמחאות מעלה, כי מדובר באי פירעון שיקים מחמת העדר כיסוי וחשבון מוגבל ולא בשל מתן הוראת ביטול שלא הוצגה כלל, באופן שיש בו לכרסם בגרסתו של הנתבע אודות קיומה של מרמה.

אף שהנתבע מעלה הטענה בדבר 'זיוף החתימה' על גבי ההמחאות, הלה לא ביקש להזמין את דולב, בן זוגו לשעבר, למתן עדות בביהמ"ש לאישוש גרסתו ואף לא הציג ולו פסק דין אחד המעיד שתביעות אשר הוגשו נגדו בגין חילול המחאות נוספות שמסר דולב לצדדי ג' אכן נדחו, כטענתו, כן לא הציג הנתבע דפי חשבון מהם ניתן ללמוד, כי כל ההמחאות חוללו. אין באמור לעיל, אלא כדי להעיד, כך לטענת התובעת, כי ההמחאות שמסר הנתבע לבן זוגו דולב וסוחרו לצדדים שלישיים, אכן נפרעו. עוד טוענת התובעת, כי אף מהשוואת החתימה של הנתבע, כפי שהיא מופיעה בייפוי-הכוח שחתם עליו בפני עוה"ד שמייצגו בהליך דנן, עם החתימה אשר מופיעה על ההמחאות נשוא הדיון, מעלה כי קיימת זהות מוחלטת בין החתימות הללו. התובעת מוסיפה וטוענת, כי אין בחתימה המתנוססת על תצהיר העדות הראשית של הנתבע, ואשר שונה מהחתימה המופיעה על גבי המחאות נשוא התביעה, כדי לבסס את טענת הזיוף, שכן טענתו של הנתבע לפיה הוא שינה את החתימה לאחר גילוי מעשה התרמית בחודש דצמבר 2008 נסתרה בחקירתו, משהוכח כי הנתבע חתם על ייפוי הכוח בפני עו"ד (מוצג ת/1) בחודש אפריל 2009, היינו לאחר המועד שבו הוא טוען כי שינה את אופן חתימתו, באופן זהה.

נוסף לאמור, טוענת התובעת כי טענת 'הגניבה של השיקים' שמעלה הנתבע הינה בבחינת הרחבת חזית אסורה, מה גם שהנתבע בעצמו העיד שהוא השאיר את ספר השיקים בביתו, ללא השגחה סבירה, וכי הלה לא ידע לציין מספר השיקים שנגנבו, אם בכלל. עוד נטען, כי התלונה שהגיש הנתבע למשטרה אינה בגין גניבה וכי הנתבע לא הוכיח מה עלה בגורלה של תלונה זו.

באשר להסכם השכירות, נטען כי הנתבע נחקר ע"י ב"כ התובעת על אודות מקום מגוריו בזמנים הרלוונטיים לתובענה וכי זה האחרון אישר שהוא התגורר אותה עת בטבריה. ברם, כאשר נשאל בחקירה נגדית, על הכתובת המדויקת טען הנתבע כי אינו יודע למסור אותה. לשיטת התובעת, מעדות מתחמקת זו ניתן להסיק, כי הנתבע התגורר בכתובת המופיעה על גבי הסכם השכירות שנכרת בינו לבין דולב, שאף הוא חייב בתיק ההוצל"פ נשוא התביעה.

טענות הנתבע בתמצית

במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר ובתצהיר התומך בה, טוען הנתבע כי מדובר במעשה הונאה וזיוף חתימתו ע"י אדם בשם 'אבי דולב', אשר השתמש בפנקס השיקים השייך לנתבע, ואף החזיק בתעודת הזהות שלו. הנתבע אינו מכיר את התובעת ומעולם לא היה בקשר עסקי או אחר עמה, לא מסר לה המחאות כלשהן ואף לא אישר או הרשה לאדם כלשהו לעשות בשטרות הנ"ל שימוש ואף לא הסמיך אדם כלשהו לחתום בשמו או למסור בשמו את השטרות נשוא הדיון.

הנתבע טוען, כי החתימות המתנוססות על ההמחאות הנ"ל אינן חתימותיו, וכי שם המוטב, סכום ההמחאות ותאריכי ההמחאות לא מולאו על ידו ואין זה כתב ידו. בנוסף לאמור, נטען כי גם חלוקת השיקים ומסירתם לא נעשתה על ידו והוא לא קיבל כל תמורה שהיא בגינם.

לשיטת הנתבע, התובעת אינה אוחזת כשורה בהמחאות נשוא הדיון, כמשמעו בסעיף 28 (א) (2) לפקודת השטרות. כך, מעיון בצילום גב ההמחאה ניתן לראות, כי התובעת חייבה את דולב לחתום את שמו ולמלא את פרטיו על גב השטר מכיוון שהבינה, כי מדובר בהמחאה שנמסרה שלא במהלך הרגיל של העסקים, ומשום שהיא הייתה מודעת לאפשרות, כי מילוי השטר נעשה שלא בסמכות או תוך חריגה מהרשאה, ובעשותה כאמור היא נטלה את השטר בחוסר תום לב.

הנתבע טוען, כי החתימה על השטר הינה תנאי בלעדיו אין להטלת חבות שטרית, מכוח סעיף 22 (א) לפקודה, וככל שלא תוכח חתימתו על השטרות, כולם או מקצתם, הרי שאין לחייבו בתשלום סכומי השטרות. עוד עתר הנתבע במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר בבקשה לשלוח הודעת צד ג' נגד דולב. כבר כאן יצוין, כי הודעה כאמור לא נשלחה ודולב אינו צד ישיר להליך דנן.